זהר

תכד) ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך והלכת. מ"ט. משום דמחקק בנסין הוה, ושמא קדישא עלאה רשימא ביה. בקדמיתא נחש, כמה דאתמר, דרך נחש עלי צור. נחש, הא אתידע דאתער צור. באן אתר אתגלי, הכא אתגלי, דכתיב הנני עומד לפניך שם על הצור. ומאן צור. כד"א הצור תמים פעלו, ותמן ידע משה היך קאים נחש עלי צור. והא אוקימנא מלי.

פירוש הסולם

תכד) ומטך אשר וגו' קח בידך והלכת: מהו הטעם. משום שחקוק בנסים היה, ושם הקדוש העליון היה רשום בו. בתחילה נהפך המטה לנחש. שה"ס יסוד דז"א דקטנות. כמו שלמדנו, דרך נחש עלי צור. נחש, הרי נודע שמעורר הצור, שהוא מלכות באיזה מקום נגלה הקב"ה. כאן נגלה, שכתוב, הנני עומד לפניך על הצור. ומי צור. הוא כמש"א, הצור תמים פעלו, שהוא מלכות, ושם ידע משה איך עומד הנחש עלי צור. וכבר העמדנו הדברים.